בנערותי היה מסלול נחל יהודיה, לא רק מסלול נפלא בקניון בזלת שוצף גם מקום למבחן אומץ בין גיבורי השכבה. בנקודה מסויימת בנחל היה על הנערים לבחור האם לרדת כאחד האדם לבריכה הצוננת בסולם ברזל אשר הותקן בין סלעי הבזלת או לבחור בדרך המהירה של קפיצה מהמצוק אל מעמקי הבריכה. אלו שבחרו באופציה השניה זכו לתהילת עולם, ואולי לכמה דקות של תשומת לב ממלכת השכבה (אם בכלל יצאה לטיול ולא חיכתה באוטובוס כמו שמלכות עושות בדרך כלל).
בשנים האחרונות נחסם חלק זה של הנחל בגלל מפולות ואיתו גם הגישה לאותה נקודה בה ניתן היה (למרות האיסור) לקפוץ אל הבריכה. לפני שנתיים או אולי שלוש נפתח בנחל מסלול חדש קצר יותר אבל עדיין יפה.
כבר שני קייצים אני מתכנן וזומם על המסלול ביהודייה עם המשפחה. כל הקיץ המסלול היה סגור בגלל שילוב לא מוצלח בין כמויות מים נמוכות לכמויות גדולות של שיירי מזון מעוכל שפרות השאירו במעלה הנחל. לקראת החגים נפתח המסלול שוב ובערב חג הסוכות האחרון סוף סוף יצאה המזימה שרקחתי לדרך.
מסלולי רמת הגולן לא מיועדים לאלו שרק רוצים לרדת מהרכב וללכת מספר מטרים סטריליים לאטרקציה הקרובה. מסלולי הרמה הם כאלו שמצריכים מאמץ מהמטייל. הרמה אינה מגלה את סודותיה לאלו שרק באים לבקר, לעבור בה להצטלם וללכת. על המטייל להתמסר לקרקע הסלעית, להזיע בחום השמש הקופחת או לעמוד ברוח הקרה של החורף. אבל רמת הגולן כפי שהיא דורשת כך היא גם מעניקה, כי נופיה קדומים ומופלאים. שרידי הרי געש לצד שלדי טנקים שהחלידו עם הזמן. קניוני בזלת מחורצים לצד יערות ירוקים. מים קרירים בקיץ ולצידם סלעי בזלת לוהטים. אין ספק, רמת הגולן אהובה עלי במיוחד גם בגלל הזכרונות שלי מהאזור המופלא הזה.
את הדרך לרמת הגולן העברנו בכבישים כמעט ריקים כיאה לערב חג בו עסוקים כולם בהכנות לעוד ארוחה משפחתית, מי זוכר כבר כמה כאלו היו לנו השנה. החיוך על פני התרחב ברחבת החניה בחניון יהודייה שהיה כמעט וריק. מכאן ניתן לצאת גם למסלול בנחל הזויתן שמתאים יותר לחודשי האביב.
על מנת להגיע לתחילת המסלול יש לצאת מהחניון וללכת כארבעים דקות בדרך חשופה לשמש ע"פ השילוט עד לנקודת הכניסה למים. בדרך המובילה אל המים, תחלפו בסמוך לבתי הבזלת הנטושים של כפר יהודייה. אנשים חיו בכפר כבר מהתקופה הביזנטית, ועד ממש לתקופה המודרנית. לשאלתי האם היו מעוניינים לגור במקום הזה, התנו זאת הילדים בקליטת וויפיי מלאה ובחשמל בבתים. ואני? הייתי מוכן לעבור למספר ימים לגור בכפר השליו הזה רק תמורת גג תקין ובריזה נעימה בערב- הנוף הנשקף מהכפר מרגש אותי.
ההליכה מהחניון היא על שביל מסומן אדום ולאחר מכן בפיצול עם סימון שחור לפי השילוט לנחל יהודיה עליון. עם ההגעה לקטע ההליכה במים שאורכו כ-500 מ' יתברר לכם שגם ההליכה במים אינה פשוטה. קרקעית הנחל שעומקו בחלקים העמוקים ביותר מגיע לגובה מותניים של אדם מבוגר, מלאה בבולדרים חלקים. את ההליכה אם כן נעשה לאט תוך גישוש מתמיד אחר נקודה בטוחה לצעד הבא. הקצב האיטי מאפשר להבחין בשפיריות צבעוניות, ובפירות עצי התאנה שמבשילים בסוף הקיץ. מפעם לפעם נעבור ליד שיח פטל ונהנה מפרותיו החמוצים מתוקים - "פירות יער" לאנשי הלבנט מאותגרי היערות.
מיד ביציאה מחלק ההליכה הרטוב, נפנה שמאלה בשביל היורד אל הבריכה הגדולה למרגלות המפל. בעוד הילדים מתלבטים באם להכנס או לא להכנס לבריכה, קפצתי אל המים הקפואים ושחיתי עד לתחתית המפל. אבל הילדים לא התרשמו ממבחן האומץ הפרטי שלי וקראו לי לחזור אל היבשה כי היו רעבים.
לאחר התרעננות בצל ליד הבריכה, חזרנו אל החניון בדרך מסומנת אדום שתחילתה עליה תלולה אבל לא קשה במיוחד הודות למדרגות שהותקנו בה.
התחושה הכללית כשיוצאים מערוץ הנחל ועולים חזרה אל פסגת המצוק המשקיף אל הערוץ מזכירה קצת תחושה של חזרה לטירוף המציאות מעולם אחר של פכפוך המים הקרים בין סלעי הבזלת החמים.
בדרך חזרה הביתה השתרך פקק ארוך מצומת המוביל ועד בואכה צומת גולני, שום זכר לכביש הריק מהבוקר.
אני רק שאלה-
איפה מתחילים? בחניון יהודיה של רשות הטבע והגנים. איפה מסיימים? בחניון יהודיה בו השארנו את הרכב.
כמה הולכים? בערך 3 ק"מ סה"כ.
יהיה קשה? בינוני, להזהר במים ולהביא נעליים מתאימות (לא קרוקס).
יש עליות? עליה תלולה מהמפל אבל לא מאוד קשה.
ומה עם צל? עד לנחל ומהמפל אין צל, בהליכה במים ובבריכה מוצל.
עוד משהו שצריך לדעת? כדאי להגיע מוקדם ולהביא הרבה מים. למי שלא רוצה ללכת במים, ניתן גם לרדת ישירות למפל. אם הגעתם לכאן, ואהבתם את מה שקראתם מאוד ישמח אותי אם תעקבו אחרי גם באינסטגרם או תירשמו לקבלת הפוסטים שלכם ישירות למייל (לא יותר מפעם בחודש).
Commentaires