קחו חיפאי ממוצע, ותשאלו אותו מה היה האיום הכי מפחיד שההורים שלו הפעילו עליו כשהיה ילד?
סביר להניח שרוב החיפאים יספרו לכם שכילדים האיום האולטימטיבי היה "אם ____ אני אזרוק לך את ____ לואדי!!!" כילדים היינו בטוחים שהואדיות של חיפה מלאים בצעצועים יקרי ערך שזרקו הורים כועסים ברגע אחד של זעם. אם לומר את האמת גם אני משתמש באיום הזה לפעמים, אבל הוא כבר לא עושה את הרושם שעשה עלי כילד.... השתנו הזמנים.
כמעט לכל חיפאי יש את הואדי שלו, זה שהמרפסת שלו פונה אליו או כזה שגרם מדרגות מסתורי יורד אליו בין שני בניינים ישנים. כזה שבשעת לילה נשמעים ממנו קולות תנים ובשעות הערב עולים ממנו החזירים אל רחובות העיר לקושש אוכל בין פחי הזבל (תופעה עצובה לדעתי... אבל זה כבר סיפור אחר). הואדיות האלה כל כל מייחדים את העיר חיפה ומאפשרים לנו בנקל לעזוב עת המולת העיר (כן כן... יש המולה בחיפה) ובתוך דקות לצעוד בתוך ואדי מוצל, ירוק ושקט.
כל המסלולים שאתאר לכם מתחברים איך שהוא לתחבורה ציבורית (ואתם מוזמנים לתכנן הגעה וחזרה באמצעותה בכפוף למגבלות) ומתאימים כמעט לכל מזג אוויר. בקיץ מוצל ונעים, באביב הכל פורח מסביב ובחורף ריח טרי של גשם וטחב יגרה את חוש הריח שלכם בעת הצעידה בשביל. עם זאת, רצוי לא לצאת לטייל בימים חמים במיוחד או מיד אחרי גשמים אז השבילים חלקים ועשויים לגרום לנפילות לא רצויות.
לפני שנגיע למסלולים בחיפה, רציתי שתדעו שכתבתי גם על שני מסלולים ממש קרובים לחיפה ושיכולים להתאים לתושבי דניה וסביוני דניה - הנה כאן בקישור כל הפרטים.
נחל לוטם (ממרכז הכרמל לשפרינצק)
למי מתאים? המסלול מתאים לתושבי סביבת מרכז הכרמל ודרך הים, הוא מתחיל ליד הקונכיה בגן האם במרכז הכרמל ומסתיים בשכונת שפרינצק בפארק נחל לוטם ברחוב יציאת אירופה, עם נקודת יציאה באמצע לרחוב דרך הים 102.
כמה הולכים? מגן האם לשפרינצק כשלושה קילומטרים בירידה, מגן האם ליציאה בדרך הים בערך שני קילומטרים עם עליה קשה ותלולה בעליה מהנחל לדרך הים.
הואדי ירוק ומוצל כמעט לכל אורכו. בחלקים ממנו שרידים לשבילים או מבנים בריטיים ישנים וגם תחנת שאיבה ישנה מהתקופה שבה העירייה היתה מזרימה מים בערוץ. אם תהיו ממש שקטים יש סיכוי לפגוש במסלול חזירי בר, דורבנים ותנים.
מסלול מומלץ: (קל, לא מעגלי) מתחילים מרחוב דרך הים 102 בשביל מסומן ירוק שיוריד אתכם בתלילות אל ערוץ הנחל. בנחל פונים ימינה בסימון שבילים כחול והולכים בעליה מתונה עד לגן האם.
בונוס: אם אתם עם ילדים קטנים, או שסתם בא לכם רק לטעום קצת טבע ושקט בלי להתאמץ יותר מדי, כנסו לתחילת השביל בגן האם (ליד הקונכיה) ואחרי מספר דקות תגיעו לפינת ישיבה קסומה בין העצים. הפינה מתאימה לשיחה רגועה ואינטימית, פק"ל קפה או משחק קלפים.
נחל עובדיה (מבית בירם לרמת בגין)
למי מתאים? מסלול קצת פחות מוכר בחיפה, אבל בהחלט נגיש ונוח שמתאים לתושבי שכונות רמת בגין, רחוב איינשטיין ורמת גולדה. המסלול מתחיל במפגש רחובות קויפמן ואבא חושי (מול בית ספר ריאלי בית בירם) והמסלול שאני ממליץ עליו מסתיים סמוך לגבעת העיזים ברמת בגין.
כמה הולכים? מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום של המסלול המוצע כקילומטר וחצי, אופציה מעגלית הופכת אותו לבערך 2.5 קילומטרים.
גם המסלול הזה, כמו נחל לוטם מוצל ברובו המכריע מלא בעצי אלון ודפנה אשר ירוקים כל השנה. בתקופת החורף והאביב מתמלאים חלקים מהמסלול בפריחת רקפות וממש לקראת סוף האביב מצטרפים פרגים אדומים וקידה שעירה עם הריח המשכר שלה.
מסלול מומלץ: (בינוני, מעגלי) כאמור, נקודה ההתחלה במפגש רחובות קויפמן ואבא חושי ליד תחנת האוטובוס בסימון שבילים בצבע כחול. נרד עם השביל אל הערוץ המוצל ונצעד בו בניחותא כמעט קילומטר. בשלב מסויים יפתח הנחל ונצא מן הצל אל האור, נעקוף שיח פטל ענקי שגדל על מעיין לא נגיש כל כך ומיד אחריו נפתח את העיניים טוב טוב כדי לזהות פיצול שבילים ימינה בצבע אדום. המרחק מהפטל הגדול עד לפיצול בערך 100 מטרים ותראו מימין לכם חורשת אורנים, זה הסימן להתחיל לטפס לכיוון רמת בגין וגבעת העיזים. אם השארתם כאן רכב זו נקודת הסיום, אבל בהחלט אפשר ללכת ברגל חזרה לנקודת ההתחלה ברחוב סורוקה (שהופך בסוף לאלתרמן). שימו לב: לאחרונה התקבלו דיווחים על קרציות במערות שבנחל, רצוי לא להכנס אליהן.
נחל שיח (מכרמליה לבית הקברות או לשכונת כבביר)
זה אולי המסלול המוכר ביותר של חיפה שגם כאלו שהם לא חיפאים מכירים. כתבתי עליו בפוסט ההמלצות של על מה עושים בחיפה, אבל אני חושב שהוא לגמרי מתאים גם לכאן.
למי מתאים? המסלול מתאים לתושבי כרמליה, כבביר והחלק האחרון שלו גם לתושבי נווה דוד.
כמה הולכים? טוב זה קצת מורכב. בעקרון המסלול הקווי הקלאסי מכרמליה לבית הקברות הוא בערך קילומטר וחצי. אופציה אחרת, מעגלית שכוללת עליה בהרבה מאוד מדרגות (כבר ארחיב) כשלושה וחצי קילומטרים.
המסלול ברובו מוצל, אחרי גשמים חלקים ממנו יכולים להיות קצת חלקלקים אז רצוי לשים לב. בנוסף לערוץ הנחל המוצל והנהדר, עוברים גם במעיין שמלא במים כל השנה ורצוי עד מומלץ להכנס למים שלו במיוחד כשחם בחוץ.
מסלול מומלץ: (בינוני/קשה, מעגלי) מתחילים ברחוב לוטוס 5 ויורדים עם השביל המסומן בצבע שחור. בתחילת המסלול השביל יורד בתלילות אז רצוי ללכת בזהירות (כאמור במיוחד אחרי גשמים). אחרי הליכה מעט תלולה לאט לאט יפתח הערוץ לשביל פתוח ונוח כשמולנו הים (ומפלצת בטון מכוערת שאין לי מושג איך אישרו לבנות מול הנוף).
בשלב מסויים נגיע לעין משוטטים, מעיין ניקבה נהדר וצונן רוב השנה. זה מקום מעולה לפיקניק בצל העצים סביב המעיין. אם הגעתם סביב תקופת פסח שימו לב לעץ התות הענקי שגדל בסמוך עם תותי העץ המתוקים שלו. סביבכם תזהו שרידי כנסיה עתיקה ושרידים של מערות נזירים עתיקות שנחצבו בסלע הלבן והרך ע"י נזירים ממסדר הכרמליטים שחיים עד היום בחיפה. בהמשך השביל נזהה מימין גרם מדרגות בלתי נגמר, נעלה בו לכיוון שכונת כבביר ולא נשכח להסתכל מאחורינו על נוף הים המרהיב. אחרי שנשחרר את הרגליים מהמאמץ במדרגות, נעלה ברחובות רענן ולאחר מכן קדימה לנקודת ההתחלה (או שנעלה בתחבורה ציבורית).
האופציה הקווית היא כמובן להמשיך עם השביל במורד עד לשער ברוש בבית הקברות של חיפה שם צריך להשאיר רכב נוסף.
בונוס: רוצים להגיע רק למעיין? אין בעיה! חונים (או מגיעים ברגל) לשער ברוש של בית הקברות בחיפה. ממנו צועדים לפי הסימון השחור במעלה הנחל. נעבור את בתי המגורים ואת בוסתן כיאט הריק מימין לנו. בשלב מסויים נזהה מעיין קטן, ממש שכשוכית זהו עין שיח אבל נעבור גם אותו במעלה השביל ואחרי מספר דקות נגיע לעין משוטטים. האופציה הזו בערך 750 מטרים והיא לא מוצלת.
עין אחוזה (כמה דקות הליכה ממרכז חורב)
זו פנינה אמיתית שרק עיר כמו חיפה יכולה לספק! מעיין שנובע כמעט כל השנה וממלא בריכת מים צוננים וטובים בצל עצים ומול הנוף הנהדר של נחל אחוזה.
המסלול מתאים לתושבי החלקים העליונים של פרויד, מרכז חורב וגבעת דאונס.
כמה הולכים? 200 מטר לכל כיוון, בהלוך בירידה ובחזור בעליה.
מסלול מומלץ: (קל, הלוך חזור) מתחילים בסימון שבילים ירוק ממפגש הרחובות ויתקין ופרויד ממש ליד תחנת האוטובוס. ההליכה פשוטה מאוד לפי סימון השבילים הירוק עד שמגיעים למעיין. כדאי לקחת בחשבון שהחזרה בעליה יכולה להיות טיפה מאתגרת למי שלא מורגל בהליכה, אבל מצד שני מדובר בקטע הליכה קצר.
מסטלה מאריס לבת גלים
סטלה מאריס (כוכב הים בלטינית) היא אחת הנקודות היפות בחיפה עם תצפית ייחודית ופנורמית על הים - אין עוד מקום כזה בכל הארץ. כשהייתי ילד בנו בין סטלה מאריס לים רכבל בצורת כדורים עגולים שמכונה ע"י החיפאים "הביצים של גוראל" ראש העיר שבתקופתו נבנה הרכבל. זה המקום בו בנו מסדר הנזירים הכרמליתים את המנזר הראשי שלהם (אותם אלו שבנו כנסיה בסמוך לעין משוטטים שכתבתי עליו קצת למעלה בפוסט).
את המסלול ניתן לעשות עם שני רכבים כאשר רכב אחד מחכה ברכבל התחתון או פשוט לחזור למעלה ברכבל וזו גם האופציה המומלצת.
כמה הולכים? בערך קילומטר לכיוון בירידה. מסלול מומלץ (קל, קווי): נכוון את וויז לסטלה מאריס (רכבל), בקצה החניון - זה שקרוב למבנה עם המגדלור נראה פח זבל גדול ולידו מדרגות שיורדות לכיוון הים. נרד במדרגות ונלך עם השביל הברור כשמולינו הנוף הפנורמי המטורף. בשלב מסויים נזהה גם קפלה. זוהי קפלת הלב הקדוש ששייכת גם היא לכרמליתים. נמשיך עם השביל במורד במדרגות החצובות בסלע עד שנגיע לכביש. נחצה את הכביש לכיוון תחנת הרכבל התחתונה ולאחר שנהנה מהים נעלה חזרה לתחנה העליונה.
לעוד רעיונות להליכות אורבניות מיוחדות בחיפה, מומלץ להכנס לכאן בבלוג מסוף כרמלית של כרמל קמין.
והנה המלצה לעיריית חיפה, אם במקרה מישהו שם יקרא את מה שכתבתי - סביב הואדיות בעיר מסומן במפות שביל חיפה. תיאורטית השביל מקיף את כל העיר ועובר בכלל הואדיות המקיפות אותה. מעדויות של מטיילים שניסו ללכת בו חלקים ממנו חסומים ולא מתוחזקים. אני חושב שיש כאן פוטנציאל אדיר לבניית טראק חצי עירוני חצי בטבע סובב חיפה שאין כמותו עוד בארץ עם טיפה השקעה ורצון טוב.
אני מתנדב לעזור ואני בטוח שעוד מטיילים רבים בעיר ישמחו לסייע, רק צריך להרים את הכפפה.
זהו, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר של הבלוג כדי לקבל את הפוסט הבא ישירות מייל וגם לעקוב אחרי באינסטגרם כדי לקבל עוד המלצות לטיולים גם לא בתקופות של סגר.
אבישי, תודה!