מכתש רמון הוא ללא ספק אחד האזורים היפים בארץ לדעתי (ואת זה אני אומר שמי שחולה על הצפון). חגיגה של נופי בראשית שעוצבו על ידי כוחות טבע עצומים לפני מליוני ועשרות מליוני שנים. במכתש רמון מספר לא קטן של מסלולי טיול נהדרים וטובים וגם חניוני יום שמאפשרים לוגיסטיקה נוחה. מכתש רמון וכך גם המכתש הקטן ומכתש חתירה הם תופעה ייחודית לישראל והם תולדה של תהליכי בליה ושחיקה. בגדול מאוד המכתש היה פעם הר, קרום ההר נשחק ואפשר לכוחות הטבע לחדור לבפנוכו שלו ולשחוק גם אותם. עם השנים נשחק ההר הקדום וממנו נשארו רק השוליים ותחתיו - ואלו הם המכתשים.
אחד הטיולים האייקוניים והיפים של המכתש הוא המסלול המעגלי לפרסת נקרות ולהר סהרונים. למעשה מדובר בשתי אופציות לטיול יום מעגלי כאשר אופציה אחת קלה ומשפחתית והשניה קשה ומאתגרת יותר.
ואני מסביר:
המסלול הקלאסי - פרסת נקרות בלבד, כחמישה ק"מ ברמת קושי קלה ונוחה יחסית (לינק למפה)
לאוהבי האתגר - תוספת של טיפוס להר סהרונים, אורך המסלול כ 6.5 ק"מ (לינק למפה)
שתי האופציות מעגליות הן מתחילות ומסתיימות באותה נקודה - חניון יום עין סהרונים (ככה גם בוויז).
מה עוד צריך לדעת? שכמו כל מסלול מדברי כדאי להגיע לטייל בו בחורף ובאביב ולא בימים חמים. בנוסף תמיד לבדוק האם קיימת סכנת שטפונות לפני שמגיעים לתחילת הטיול.
איך מטיילים? זה מסלול באמת פשוט להליכה והוא גם משולט טוב ככה שקשה מאוד להתבלבל.
את הוויז כמו שכבר כתבתי נכוון לחניון יום עין סהרונים. הדרך אליו נגישה גם לרכבים פרטיים שהם לא רכב של העבודה. הדרך עד לחניון עוברת בפארק צבעי הרמון. בעבר התבצעו בו עבודות חציבה שפגעו מאוד בנוף אבל בשנים האחרונות שוקם המקום ונפתח בו פארק ובו תצפיות על שכבות הסלע הצבעוניות. הסלעים סגולים, וורודים, אדומים מלווים בשלטי הסבר טובים על ההיסטוריה והגיאולוגיה המרתקת של המקום.
מהחניון נצא בשביל אדום עם השילוט לפרסת נקרות. בקטע הזה השביל הוא שביל ג'יפים רחב ונוח. אחרי פחות מקילומטר הליכה (רבע שעה נגיד...) נזהה ירידה ימינה עם שביל מסומן ירוק - נבחר בו. השביל הירוק יוריד אותנו במתינות ובצורה נוחה אל הערוץ של נחל נקרות שם יהפוך הסימון לכחול.
ערוץ נחל נקרות בנקודה הזו הוא בעצם "הפרסה". אם תסתכלו במפה שצירפתי תבחינו בצורה הבולטת של הנחל. זה קטע הליכה מקסים. בהתחלה הוא רחב ואז הופך לנקיקי וצר ובהמשך מתרחב שוב. הקטע הצר נוטה להתמלא במים אחרי שטפונות רציניים באזור ומאפשר אפילו רחצה. לאלו שלא רוצים להכנס למים יש מעקף נוח באמצעות דרגיות שמקובעות בסלע. בקטע הזה של הטיול יש לא מעט צל וגם גומחות בסלע שהן אחלה פינות כדי פשוט לשבת ולהנות מהשקט.
ההליכה על השביל הכחול תוציא אותנו מהפרסה לחיבור בין נחל נקרות לנחל רמון. בנקודה הזו נבחין בשני רכסים אחד מימין ואחד משמאל. השמאלי הוא הר סהרונים (שתכף נדבר עליו). נחל רמון הוא הנחל המנקז את מכתש רמון כולו ויוצר מהמכתש ממש בנקודה הזו - שער המכתש.
וממש כאן בנקודה הדרמטית הזו זוהי גם צומת החלטה: אם אנחנו אוהבים את המסלולים שלנו קלים, נמשיך בסימון הכחול על נחל רמון עוד בערך 1.5 ק"מ עד לחניה.
אם אנחנו אוהבים את המסלולים שלנו קשים ומאתגרים נביט שמאלה ונראה את הסימון השחור ואת השביל התלול אל פסגת הר סהרונים. זה הזמן לנשום עמוק, ולהתחיל לצעוד במעלה השביל. זו לא עליה ארוכה אבל היא בהחלט מצריכה מאמץ, סבלנות ונשימות. מה שבטוח זה שלא שברגע שהנוף יפרס מולכם בסוף העליה כאבי הרגליים יעלמו והלב יתרחב.
מכתש רמון כולו, במלוא הדרו יפרס מולכם. הר ארדון, גבעת חרוט (עם מסלול טיול חביב), נחל רמון, קו המצוק של מכתש רמון הכל על כף היד... וגם החניון עם הרכב. זה הזמן לשבת מול הנוף, לשלוף איזה תפוז ולהנות מהשקט והאוויר הטוב.
אחרי שמיצינו את הנוף (זה עלול לקחת זמן...) נתחבר לשביל ירוק שיוריד אותנו בשביל פתלתל חזרה לכיוון החניון ולרכב. רגע לפני שהגענו לחניון, השביל עובר בעין סהרונים. זהו המעיין הנובע היחידי במכתש רמון וסיבה למיקום החאן הנבטי שנמצא על הגבעה ממש מעל. החאן שימש את הולכי דרך הבשמים בימי קדם למנוחה והצטיידות רגע לפני היציאה מהמכתש דרומה או המשך צפונה. המעיין נובע בעיקר בחורף והאביב ובימות הקיץ הוא יבש או כמעט לחלוטין. זו נקודה טובה לשכשך רגליים אם מצאתם שלולית חביבה לכך, רגע שחוזרים לרכב ואיתו חזרה לציווליזציה.
זהו, מקווה שאהבתם. אם כן, אתם מוזמנים לעמוד האינסטגרם שלי כדי לקבל עוד רעיונות לטיולים ושאר הרפתקאות.
נהננו מהמסלול - תודה!
הפעם לא הצלחתי לשכנע אף אחד מהילדים לטפס איתי, אז עליתי על הר סהרונים לבד. דרש הרבה הסדרות נשימה, אבל זכיתי בחוויה של לטייל קצת לבד, וזו חוויה מאוד מעניינת... בסוף כולם חיכו לי רק 10 דקות ברכב.