נחל סלוודורה - מסלול מעגלי קצר ליד ים המלח

++אין לטייל במסלול כשקיימת אזהרת שטפונות לאזור ים המלח++

אחד המצרכים המבוקשים ביותר באזור ים המלח בעיקר למשפחות או למטיילים שרוצים טיול בקטנה כזה לחימום מנועים, הוא מסלול מעגלי וקצר (יצא לי משפט קצת מסובך אבל אני מקווה שהבנתם).

אחד המסלולים המוכרים ביותר באזור שעונים להגדרה הוא המסלול המעגלי בנחל אוג, רק ששם אם תגיעו בחג או שבת הסיכוי שלכם להתקע בפקק ליד אחד הסולמות הוא גבוה ביותר.

נחל סלוודורה הוא אופציה שפויה יותר לעומת נחל אוג והמסלול בו עונה בדיוק להגדרה של "טיול בקטנה" ליד ים המלח. מדובר במסלול מעגלי של שני קילומטרים, קל מאוד לניווט ועדיין כזה שנותן לכם חוויה מדברית עם נופים וטבע יפה כאילו שלא התרחקתם בקושי קילומטר מהאוטו ומהכביש.

הנוף ושיח הסלוודורה

המסלול כולל בסיום שלו כמה סולמות וחלקים קצרים ממנו עוברים בקטע מבולדר, אז למרות שלא מדובר במסלול ארוך אם תגיעו עם ילדים קטנים מאוד תצטרכו לעזור להם. חשוב לציין שהמסלול לא מוצל בכלל (למעט קטע קטן בסוף) ומומלץ לעשות אותו בחורף או באביב אבל בשום אופן לא בקיץ הלוהט של ים המלח. רגע אנסח מחדש - אל תטיילו במסלול הזה בקיץ וגם לא בסתיו כשחם, אלא רק בימים נעימים.

אז איך הולכים במסלול נחל סלוודורה? קלי קלות! (והנה לינק למסלול על גבי מפה)

נקודת ההתחלה והסיום של הנחל היא בחניון קטן לצד כביש 90. רצוי להגיע מצפון מאחר ויש בקטע הזה פס הפרדה רצוף. כדי להגיע לנקודת ההתחלה וויז ל"נחל סלוודורה".

העליה בסימון הירוק לקצה המסלול

מהחניה יוצאים שביל כחול ושביל ירוק. ההנחיה הרשמית של רשות הטבע והגנים היא להתחיל בשביל הכחול ולטפס איתו במעלה כשמולכם המצוק האדיר שאליו נגיע בסופו של דבר. אחרי 600 מטרים על שביל נוח יחסית נגיע למפגש עם הסמ"ש הירוק, שם נפנה שמאלה ונמשיך לטפס לכיוון המצוק. אחרי 300 מטרים נבחין מימין בשיח גדול ומתחתיו מעיין מטפטף עדין. זהו עין סלוודורה שנקרא על שם השיח - סלוודורה פרסית. השיח, שלא לומר עץ, צומח במדבר בסמיכות למעיינות ובעבר היו מכינים מענפיו מברשות שיניים טבעיות. הוא נחשב כולו כצמח מאכל ותבלין - היום מדובר בשיח מוגן שמשמש מזון ומסתור לציפורים ולחי באזור. נוכל להתקדם עוד מעט עד למתחת למצוק האדיר בקצה הסימון הירוק. הנוף מהנקודה הזו יפה ממש, ובטח תבחינו בציפורים שחורות עם פס כתום בכנף. אלו הן טריסטרמיות ע"ש הכומר הנרי טריסטראם שגילה אותן בשנת 1864, הן יתאספו סביבכם ברגע שתשלפו כריך מהתיק... בבקשה לא להאכיל אותן.

אחד הסולמות בדרך למטה

כדי לחזור לרכב נרד עם השביל הירוק נחלוף על המפגש עם הסימון הכחול ונמשיך על שביל מבולדר מעט שבשלב מסויים יחייב ירידה בסולמות. זו לא ירידה מסובכת או מאתגרת מדי אבל עדיין סולמות. השביל הירוק עובר בתוך נקיק קטן ומטפס שוב באצעות סולם אל גובה הכביש ולחניה. שני טיפים: הראשון, אם המסלול לא עמוס שווה לעשות אותו הפוך (כלומר להתחיל בירוק). זה נוח יותר והחזרה בסוף על הכחול קלה יותר ותמיד עדיף לעלות בסולמות בטיול מאשר לרדת אותם . השני, לבעלי כלבים מומלץ לעלות ולחזור באותה דרך ולא להכנס לקטע עם הסולמות שבד"כ מקשה על כלבים. אם אהבתם את הפוסט, אתם מוזמנים לעקוב גם באינסטוש כדי לראות אותי מטייל בלייב וגם להרשם בראש העמוד ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל שלכם.