איך שהוא בזכרון הקולקטיבי שלי המדבר הישראלי תמיד מתחבר לי עם מילואים בצאלים או טירונות בצוקי עובדה. החבילה הזו בד"כ כוללת זבובים, חום מוגזם או קור מוגזם, חול ופודרה שנכנסים בין השיניים ובעיקר חוויות שפחות הקטע שלי לחזור עליהן. וכך בניתי לי את חוויות הטיולים שלי בצפון הרחוק, הירוק והידידותי.
איך שהוא בשנים האחרונות כמו ארנבון שמשחררים מהכלוב והוא מרחרח בזהירות את השטח שמחוץ לכלוב, גם אני התחלתי לרחרח בכיוון הדרום והמדבר. זה גם קצת בגלל הילדים שגילו אותו והתלהבו מאוד מהמרחבים הצחיחים והנופים הקדומים אבל זה גם אני שהתחלתי לחפש לעצמי נופים חדשים לחוות.
אחרי כמה וכמה טיולי יום נהדרים בדרום הארץ (כולם כאן בבלוג) החלטתי להרים קצת את הרף ומצאתי את עצמי בטרק של שלושה ימים כמעט 50 ק"מ בלב הנגב המזרחי בחבל ארץ מרהיב ומיוחד.
הטרק היה טיול מאורגן של חברת ניו אייג' טרקינג שכבר טיילתי איתם בעבר בטיולי יום (לדוגמא הטיפוס לגילבוע ולחרמון). הטיול היה בנוי כך שההליכה במהלך היום היא רק עם תיקי יום וציוד יומי, ואת ציוד הלילה - אוהל, שק"ש וכמובן תיק עם פיג'מה והדובי שלי מביא רכב הלוגיסטיקה של החברה למחנה. כמעט את כל הארוחות (למעט שתיים ביום הראשון) הכינו אנשי צוות ניו אייג' טרקינג וזה כלל פויקה מעולה בערב, מרק, מדורה ושאר פינוקים והפתעות שבאו בדיוק בזמן. כמובן שהטיול לווה בהדרכה איכותית ומעניינת שהוגשה בנקודות מפתח במהלך הטיול. לא הייתי לבד בטיול הזה. הייתי מוקף בקבוצה של אנשים טובים כולם חובבי טיולים בארץ ובחו"ל, מנוסים בהליכות ארוכות. היה נחמד לשוחח עם אנשים באריכות על טרקים בעולם מצד אחד או להתווכח איתם על נושאים ברומו של עולם כמו למשל - בני כמה המאובנים שמצאנו במהלך הטיול, האם זה נשר או רחם בשמיים ושאר נושאים ששמורים לחנונים אמיתיים של טיולים.
כמה פרטים טכניים על המסלול:
המסלול מחולק לשלושה קטעים ואתייחס אליהם כך גם בפוסט-
קטע א' - מגב ימין לחניון לילה נחל עקרבים
קטע ב' - מחניון לילה נחל עקרבים - לחניון לילה שער אשמדאי
קטע ג' - מחניון לילה שער אשמדאי - למצד תמר
אורכו הכולל של המסלול הוא כ - 50 ק"מ כולו חשוף לשמש וכולו במקומות שמועדים לשטפונות בחלק מהשנה. העונה המומלצת לטיול במסלול או בחלקים ממנו היא כמובן החורף והאביב אך לא בימים חמים מדי וכמובן לא כאשר ישנן התרעות לשטפונות.
רמת הקושי של המסלול כולו קשה מאוד עם כמה עליות וירידות היישר מפס הייצור של האינקוויזיציה הספרדית.
ניתן כמובן לעשות את המסלול עם ציוד מלא על הגב, אך טרם היציאה יש לדאוג להטמנות מים או לברר היכן יש מים לאורך המסלול (למיטב זכרוני בחניוני הלילה שישנו בהם לא היו ברזי מים). כמובן שהמסלול המוצע כאן הוא בסיס לשינויים ועם קצת ניתוח של המפה אפשר למצוא אופציות אחרות לבניית הקיטועים בהתאם לצרכים שלהם.
כדי להקל גם על משפחות שהמדבר מעניין אותן, אתייחס בפוסט גם לאופציות לטיולי יום בחלק מהקטעים של המסלול -כדי לעבור להמלצה המשפחתית הראשונה לחצו כאן, כדי לעבור לשניה לחצו כאן (הקטע הרלוונטי כתוב בסגול כדי לחסוך לכם)
יאללה... סיימנו עם מנהלות, אפשר לצאת לדרך.
קטע א' - מגב ימין דרך מצפה נחל חתירה, דרך מעלה עקרבים הרומית לחניון נחל עקרבים (סה"כ כ 12 ק"מ)
את ההליכה נתחיל מחניון לילה מישור ימין (וויז מכיר) אשר לא רחוק מירוחם. לאחר עשר דקות של על סמ"ש ירוק הליכה נגיע לגב ימין שיחסית מוכר גם למשפחות. הגב מתמלא אחרי שטפונות החורף ואחרי חורפים טובים הוא נשאר מלא גם עד סוף הקיץ (אני לא אחראי על איכות המים...). כשהגענו אל הגב הוא היה מלא במים ירקרקים אבל הם היו מספיק טובים בשבילי לטבילה במיוחד שזו המקלחת האחרונה שתוכננה לשלושת הימים הקרובים. אחרי שנתייבש מהרחצה המפנקת נמשיך עם השביל הירוק ע"ב נחל ימין ובשלב מסויים נטפס מהנחל במעלה. לאחר כשלושה קילומטרים נגיע לאחת התצפיות היפות של הטיול. התצפית משקיפה על תוואי נחל ימין ונחל חתירה (שמנקז את המכתש הגדול). כשישבנו מול הנוף הנהדר חשבתי לעצמי שזו אחת התצפיות היפות שהייתי בהן, אבל זה רק כי עוד לא ידעתי מה מחכה לי בהמשך המסלול.
קטע ההליכה שמחניון לילה נחל ימין ועד לתצפית יכול להתאים גם למשפחות והוא ברמת קושי בינונית, אורכו סה"כ הלוך חזור כ-6 ק"מ והוא יכול להיות נהדר במיוחד כשגב ימין מלא. ניתן גם להמשיך מהנקודה הזו ע"ב השביל הירוק דרך נחל חתירה ומעלה פלמח ולסיים בעין ירקעם - באופן כזה המסלול הוא של כמעט 10 ק"מ ברמת קושי קשה, אבל יש משפחות שהסיפור הזה יתאים להן מאוד.
אנחנו בכל אופן נפרדנו מהתצפית ועלינו על הסמ"ש הכחול (שהוא גם שביל ישראל) עד למפגש השבילים הסמוך למצד צפיר. המצד, היה בעצם ש.ג עליון שהקימו הרומאים על מעלה עקרבים שהיה חלק מדרך הבשמים ההיסטורית ששימשה להעברת סחורות יקרות ערך מהמזרח אל נמלי ארץ ישראל הקדומה. סביב המצד כמה נקודות של צל בסמוך לקירות האבן והוא מתאים להפסקת אוכל.
מהמצד המשכנו על הסמ"ש הכחול במורד מעלה עקרבים הרומית - דרך שסללו ושיפצרו הרומאים עבור הנבטים כדי שיהיה להם נוח להעביר את הסחורות שלהם ועל הדרך לשלשל כמה לכיסם של הרומאים. הירידה במעלה עקרבים הרומית לא פשוטה, ומצריכה הליכה זהירה במיוחד לאלו שהברכיים שלהם יקרות להם. לאחר הירידה נמשיך עם הסמ"ש הכחול עד לחניון לילה נחל עקרבים שם נשים את הראש על דיונה.
קטע ב' - מחניון הלילה דרך נחל עקרבים ומעלה עלי, חציית המכתש הקטן אל חניון לילה נחל אשמדאי (כ-18 ק"מ)
יום קשוח לפנינו אבל כזה שגם הנופים בו יהפכו ליפים יותר ודרמטיים יותר.
תחילת היום בהליכה חצי מנהלתית על שביל עפר רחב המתאים לרכבי 4X4 ומסומן בכחול. לאחר כשלושה וחצי קילומטרים נתחבר עם הסמ"ש השחור ונפנה שמאלה אל התרוממות הקרקע האדירה שליוותה אותנו עד כה. אלו הן מצלעות המכתש הקטן שדומות מרחוב לשיני סלע משולשות וענקיות. כשנתקרב אל המצלעות נבחין בשכבות הסלע השונות ובהן מאובנים שונים, רמז לים האדיר שכיסה את האסור לפני מלאנתלפים מליוני שנה. הסמ"ש השחור יכניס אותנו בהדרגה אל ערוץ נחל עקרבים ממש בין המצלעות האדירות. מדובר בעליה קשה, תלולה ולא מתפשרת אבל היא נגמרת בסופו של דבר. לא משנה מה אתם עושים, אל תשכחו כמובן להסתכל לאחור במהלך העליה כדי להנות מהנוף המופלא שאתם משאירים מאחוריכם. הסמ"ש השחור יביא אתכם עד לחניון לילה מצפה המכתש הקטן שמתאים גם ללינת לילה והוסדר בשנה האחרונה עם משטחי בטון מסודרים.
מהחניון נתחבר לסמ"ש אדום (שהוא גם שביל ישראל) ונפנה איתו ימינה לפי השילוט לכיוון המכתש הקטן ומעלה עלי. לאחר שני קילומטרים של הליכה נוחה על שביל רחב נגיע מצפור המכתש הקטן שנקרא גם ראש מעלה עלי.
תנשמו עמוק כי הנוף שמחכה לכם בנקודה הזו משוגע, מוטרף מיוחד והזוי בצורה מסויימת. אתם נמצאים על קצה מצוק כשמתחת פרוס המכתש הקטן. קחו בחשבון שאתם חוזים בתופעה ייחודית למדינת ישראל (וסיני) והקרקע שאתם מסתכלים עליה בתחתית הערוץ בת 800 מליון שנה.
סתם לידע כללי, המכתש לא נוצר מנפילת מטאור כמו שאולי רבים טועים לחשוב. בגדול ומאוד בקיצור דמיינו שמעליכם הר בגובה 5000 מטר מכוסה חלקו בים. עם השנים חלקו העליון של ההר נשחק ושכבות הסלע הרכות שבתוכו נחשפו לפגעי האקלים. ידה ידה ידה, הרוח והמים שחקו את השכבה הרכה וכך קרס ההר לתוך עצמו ונשארו רק הדפנות שאתם רואים סביב המכתש.
זו אחת התצפיות היפות שהייתי בהן בחיי, והיא מתאימה לכל פק"ל שאתם לוקחים אתכם או סתם תפוז מתוק. היא גם אחלה לוקיישן לתמונות היסטריות לאינסטוש אם אתם חובבי הלוקיישנים. ובכלל, אפשר להגיע אליה בקלות גם לא במסגרת טיול ארוך. חונים בחניון לילה מצפה המכתש הקטן וכמו שתיארתי למעלה הליכה של שני קילומטר לכיוון על הסמ"ש האדום תביא אתכם לתצפית המרהיבה.
אחרי שלל צילומים בשלל פוזות הגיע הזמן לרדת אל המכתש. הירידה במעלה עלי על הסמ"ש האדום היתה
אחד הקטעים הקשים בטיול. זו ירידה תלולה, ארוכה ומתעתעת. בכל פעם כשהיה נראה שהנה הגענו למישור התגלה לנו קטע נוסף של הירידה, תלול יותר וקשה יותר. לאחר כמעט שעה של ירידה הגענו אל תחתית המכתש כשהברכיים בוערות וצועקות לאלוהי העצמות "חלאאאאאאאססססס עם זה!!!"
המשך הקטע על הסמ"ש האדום חוצה את המכתש בשביל מישורי ונוח כשמסביבכם קטעי סלע ותלוליות חול בצבעי סגול, אדום, ורוד וחום. התחושה בחלק מהקטע הזה היא של הליכה לא על כדור הארץ. לאחר כמעט שישה וחצי קילומטרים של חציית המכתש נחצה את שער אשמדאי - הפתח המרשים והגדול של המכתש ונגיע אל חניון הלילה שלנו.
קטע ג' - מחניון שער אשמדי דרך נחל מזר, נחל צפית אל מצד תמר (סה"כ כ- 16 ק"מ)
זה ללא ספק היום הקשה ביותר בטרק ועל כך היתה תמימות דעים כמעט בקרב כל חברי הקבוצה. תחילתו בשביל מנהלתי קליל רחב ונוח למרגלות מצלעות המכתש הקטן על סמ"ש אדום לכיוון צפון מזרח מחניון נחל אשמדאי. לאחר ארבעה קילומטרים של הליכה נוחה נגיע לחיבור עם סמ"ש ירוק בו נפנה שמאלה לכיוון העליה בנחל מזר.
אוקיי, תשכחו מה שקראתם על עליות עד עכשיו כי העליה בנחל מזר הציבה סטנדרט חדש לפחות עבורי בכל מה שקשור לרמות קושי של עליות. אורך העליה כארבעה קילומטרים והיא מתחילה במתלול על גבי גוש סלע עצום שמחייב גם שימוש בידיים לצורך הטיפוס. בהמשך השביל לעיתים מתמתן בתוך הערוץ רק כדי שוב להתרומם
באכזריות עוד כשלוש פעמים עד לסיום העליה. לאורך הנחל מספר גבים שמתמלאים לאחר שטפונות, במקרה שלנו הם היו ריקים לצערי. העליה המתישה והאכזרית נגמרת בסופו של דבר שוב עם תצפית מטורפת על המכתש הקטן כשמולנו מצפור מעלה עלי בו היינו אתמול. אבל הנוף הפעם מרהיב גם אם נסתכל מזרחה אל מורדות הנגב כשמאחור מסתתר ים המלח. לאחר שנסדיר נשימה ונשב עם פק"ל טוב מול הנוף נמשיך צפונה ע"ב הסמ"ש הירוק על מעין סכין כשמשמאלנו המכתש הקטן ומימין כאמור מורדות הנגב וים המלח. אל תדאגו, גם קטע הליכה זה כולל כמה עליות אבל אחרי מה שתעברו בנחל מזר זה כבר קטן עליכם. לאחר שני קילומטרים של הליכה על הסכין נגיע לפיצול עם סמ"ש כחול (שהוא גם שביל ישראל) בו נפנה ימינה לכיוון חציית נחל צפית ועד לכביש 25 למצד תמר שם מסתיים הטרק. זה קטע של כשישה קילומטרים שלטעמי היה מעט משעמם ומונוטוני אולי בגלל שסטנדרט הנופים היה גבוה מאוד לאורך הטרק וכאן פתאום הפך הנוף לגבעי ופחות דרמטי.
בעת החציה של נחל צפית ממש לקראת הסיום של המסלול ניתן לסטות סטיה קלה מהמסלול במעלה הנחל ולאחר כשלוש מאות מטרים להגיע לעין צפית. הגב מתמלא לאחר שטפונות חזקים בנחל והוא אופציה מרעננת במיוחד לאקורד סיום לטרק. אצלנו כמובן השגב היה ריק ומקלחת עשיתי בבית (כמובן שלא הדליקו לי בוילר).
אם הגעתם לכאן וצלחתם את המסלול לפחות בקריאה כנראה שאתם מהחומר שצריך להרשם לניוזלטר שלי ולקבל את הפוסט הבא ישירות למייל. ואתם גם הרבה יותר ממוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם, שמח ומעניין שם.
Comments