וינה - הרבה יותר ממה שחשבתם

כמה דקות אחרי שהזמנו את כרטיסי הטיסה לוינה, חשבתי לעצמי מה בעצם נעשה בעיר הזו? איך שהוא וינה נתפסה לי בראש כעיר של קונצרטים, אופרה, מוזיאוני אמנות מפורסמים ופחות עיר שוקקת חיים כזו מהסוג שאנחנו אוהבים להסתובב בה.

ובכן, כדי לעשות את הסיפור קצר ולא להחזיק אתכם במתח עד הסוף - לא רק שוינה היא עיר יפהפיה ברמות שלא יצא לי לפגוש, היא עיר ממש ממש מגניבה עם המון המון מה לעשות בה. כל אחד בכל הרכב ימצא בוינה שלל פעילויות ומקומות לבקר בהם. זו עיר מושלמת למשפחות עם ילדים, או לזוגות צעירים שרוצים לבלות בערבים וכן... כמובן לחובבי אמנות וינה היא גן עדן אמיתי. בכל מקרה, היא הרבה יותר ממה שחשבתם ובטח ממה שאני חשבתי.

הנה כמה פרטים טכניים לפני שאספר לכם על החופשה שלנו בוינה-

שדה התעופה של וינה לא גדול במיוחד או שבעצם הוא נותן תחושה כזו של שדה קטן ומאורגן, ונמצא כחצי שעה נסיעה ברכב מהעיר. אפשר להגיע אל העיר בתחבורה ציבורית (רכבת, אוטובוס) או במוניות. אנחנו בחרנו להשתמש באפליקציית uber שהוכיחה את עצמה ביעילות, מהירות ואדיבות של הנהגים הלוך וחזור (עלות נסיעה דרך האפליקציה כ 26 יורו לכיוון).

בוינה תחבורה ציבורית מעולה. מספר קווי רכבת תחתית (u-bahn) ומספר קווי חשמלית (s-bahn) מרשתים את העיר ואין מצב שאתם מחכים לרכבת יותר מחמש דקות. באתר הזה תמצאו את תעריפי מחירי הנסיעה השונים, וההמלצה שלי היא לרכוש כרטיס נסיעות חופשי לפרק הזמן הרלוונטי אליכם כדי לנסוע בלי לדפוק יותר מדי חשבון. את הכרטיס מתקפים פעם אחת כדי להפעיל אותו ומעבר לכך אין צורך לתקף בכל נסיעה. טיפ - שני קווים חשובים במטרו הם u1 האדום, ו u3 הצהוב. שניהם מגיעים למרכז העיר לכיכר סטפן פלאץ ורצוי לאתר מלון בקרבת אחד מהקווים האלו.

המלון שלנו - nh collection wien zentrum, מומלץ בחום. הוא אמנם לא ממוקם במרכז העיר אלא ברחוב הקניות הראשי של וינה - רחוב מאריה הילפר (מיד ארחיב עליו). אבל ממש בפתח המלון תחנת מטרו שתוך חמש דקות מורידה אתכם בכיכר המרכזית של העיר העתיקה. החדרים בו היו גדולים ומרווחים והשירות אדיב ביותר. אני בכוונה לא מפרט מה היה המחיר כי בבדיקה שעשיתי ראיתי שהוא כבר קפץ ממה שהיה לנו, ככה שזה עניין של זמן ותקופה.

בעקרון כמעט כל האתרים המרכזיים של העיר מרוכזים באזור מצומצם - רובע מס.1 שהוא הלב של העיר. בעבר האזור היה מוקף חומה אבל בשלב מסויים הוחלט להרוס את החומה ובמקומה לבנות את בנייני השלטון והמוסדות הרשמיים והארמונות. כלל האתרים באזור הזה במרחק הליכה אחד מהשני. ממזרח לעיר העתיקה עובר נהר הדנובה, ומצידיו האחרים רבעים אחרים של העיר וינה.

את מרבית המידע על העיר אספתי מהאתר של לשכת התיירות של וינה. יש בו פשוט הכל מהכל. מהצעות לסיורי סגווי, הסברים על הארמונות והמלצות למועדוני וברים.

זה המקום גם לציין שלשכת התיירות של העיר פינקה אותי בחבילת בלוגרים עם המון המון מידע וכרטיסי נסיעה חופשית במטרו ובאוטובוס התיירים וגם שוברים למסעדה מקומית נחמדה.

ועכשיו לתכלס... מה עשינו בוינה? חשוב לי רק לספר לכם שחלק מההנאה שלנו היא לשוטט בלי מטרה ברחובות העיר שבה אנחנו מבלים. ככה שהימים שלנו היו מאוד מאווררים ועם המון זמן חופשי. כמעט ולא סימנתי יעדים מראש רק בשביל לסמן עליהם וי והלכנו המון ברגל. כל אחד יכול לבנות ולתכנן לעצמו את הטיול לפי תחומי העניין שלו כמובן.

יום מס 1 - נחיתה, התאקלמות ופטרול ראשון ברחוב מאריה הילפר

מאחר והנחיתה היתה אחרי לילה לבן לא תכננתי משהו מיוחד ליום הזה. אחרי התמקמות וצ'ק אין במלון (החדר היה מוכן ב 11:00!!!) יצאנו לסיבוב ראשון מני רבים ברחוב מאריה הילפר (Mariahilfer). מדובר ברחוב הקניות הראשי של העיר, חלק ממנו בתצורת מדרחוב והוא מכיל את כל החנויות והרשתות שאנחנו מכירים. הדהים אותי לראות, איך אשתי שרק לא מזמן ישנה שינה עמוקה במטוס, מתעוררת לחיים עם המראה של כל חנויות הבגדים והנעליים.

הרחוב הוא חוויה אמיתית לחובבי קניות והוא שוקק חיים רוב שעות היום. הקצה המזרחי של הרחוב נמצא ממש סמוך לרובע המוזיאונים ובניין האופרה של וינה ובעצם לרובע מס.1 המרכזי.

טיפ לשופינג - ככל שמתקרבים למרכז העיר כלומר רובע מס.1 ובתוכו, החנויות הופכות לחנויות יוקרה של מותגי העל ופחות נגישות לקהל הרחב מבחינת תקציב.

לאחר שנ"צ משובח במלון, יצאנו בערב לארוחה בעיר העתיקה. בדרך נכנסנו לראשונה לקתדרלת סנט סטפן המרשימה והיפה מאוד מאוד. העובדה שהגענו אליה בערב רק הגדילה בעיני את היופי של המקום

בכל מקרה, אכלנו בביסטרו קטן ואינטימי באחת מסימטאות העיר העתיקה. את הביסטרו מצאתי באתר לשכת התיירות של וינה. שם המקום o boufes ופה תמצאו את הפרטים עליו. התפריט במקום לא גדול אבל איכותי מאוד מאוד והאווירה במקום רומנטית ונעימה, מומלץ!

יום 2 - אוטובוס התיירים, העיר העתיקה וארוחה חגיגית

את היום פתחנו בהודעת ביטול של סיור שהזמנו בעיר העתיקה. ברגע של תושיה הציעה אשתי שננצל את הכרטיסים שקיבלנו מלשכת התיירות בוינה לאוטובוס התיירים bigbus. הפורמט ידוע - שני קווים, כלל האתרים החשובים של העיר, אפשר לעלות ולרדת כמה שרוצים ויש הסברים באוזניות גם בעברית. בד"כ אני פחות אוהב את הפעילויות הסופר תיירותיות האלו אבל הפעם זרמתי. סה"כ היה נחמד מאוד. ראינו את העיר, שמענו כמה הסברים מעניינים על העיר כיום ועל ההיסטוריה וסיימנו את הסיור לא רחוק מבניין האופרה של וינה.

טיפ - ניתן לרכוש את כרטיס וינה פאס שכולל גם נסיעה חופשית בכלל התחבורה הציבורית, גם כרטיסים לאוטובוס התיירים bigbus וגם הנחות לאתרים המרכזיים של וינה. פרטים על הכרטיס והמחירים תוכלו למצוא פה.

צהריים אכלנו בדוכן נקניקיות שצמוד למוזיאון האמנות אלברטינה. הדוכן נקרא Bitzinger Würstelstand Albertina וכנראה שהוא מומלץ באחד מאתרי התיירות אחרת אי אפשר להסביר את התור. הזמנו שני סוגי נקניקיות, לחם שחור, צ'יפס טרי בירה ויין וזה החזיק אותנו עד הערב.

טיפ - ברחבי העיר פזורים דוכני נקניקיות שפתוחים עד שעה מאוחרת. הם מתאימים למאנץ' שאחרי בילוי או לארוחת צהריים זריזה. ההתרשמות שלי שמרביתם נקיים ודי דומים אחד לשני.

בערב, יצאנו לארוחה לציון יומולדת לאשתי במסעדה סופר איכותית (ויקרה) אבל מאוד מאוד מיוחדת ומומלצת. המסעדה the bank brasserie נמצאת בתוך מבנה ששימש בעבר כבנק. העיצוב קלאסי ומפואר והמטבח של המסעדה פתוח ונמצא ממש בסמוך לסועדים. האוכל במסעדה סופר איכותי וטעים, ברמת מחירים גבוהה. אבל מעל הכל רציתי לציין את קינוח הקייזרשמארן האלוהי שאכלנו שם במרקם מופלא ורמת אפיה מושלמת. אני בהחלט ממליץ על המסעדה הזו רק חשוב להזמין מקום מראש.

יום 3 - שוק נאשמרקט, רינג שטראסה ומרחצאות חמים

את היום השלישי פתחנו בריצת בוקר מהמלון לפארק שטאדפארק המקסים ולאחריה בארוחת בוקר בשוק נאשמרקט. השוק נמצא במרחק הליכה מהמלון והוא יאכזב את מי שמצפה לראות גרסה אוסטרית של לה בוקריה. מדובר בשוק קטן יותר, עם דוכני מזכרות אבל גם דוכני אוכל בעיקר תורכי. בנוסף יש בשוק מספר מסעדות תיירותיות יותר ופחות שמגישות ארוחות בוקר טובות ומשביעות.

משם המשכנו לאזור הרינג שטראסה. זהו אותו רחוב מעגלי שמקיף את רובע מס.1 ומכיל את מרבית המוסדות המרכזיים של העיר. בניין העירייה דמוי קתדרלה גותית, מוזיאוני הטבע והאמנות, האופרה וקומפלקס ארמונות הופבורג. ערב לפני ראיתי תמונה יפהפיה מהספריה הלאומית הישנה של וינה והחלטנו להכנס ולראות במה מדובר. אז אמנם, המחיר מעט יקר (8 יורו לכרטיס), והסיור קצר אבל מה אני אגיד לכם... מדובר בהיכל ענקי מלא בספרים עתיקים. על התקרה ציורי קיר יפהפיים ובכלל יש במקום אווירה של קצת הארי פוטר וקצת שם הוורד. אני אהבתי את המקום, אשתי קצת פחות בגלל קוצר השהות במקום.

אחרי פטרול נוסף בחנויות מאריה הילפר עלינו על המטרו אל מרחצאות wien therma אשר בקצה העיר. מדובר בקומפלקס בריכות חמות חלקן עם זרמים, חלקן ג'קוזי. יש גם בריכות חיצוניות באוויר הקר (חוויה מעולה!!!) וגם בריכות איך לומר אינטימיות יותר... על הסאונה (בעירום מלא) ויתרנו. כדי להגיע אל הקומפלקס עלו על קו u1 של המטרו עד לתחנה הסופית oberlaa. משם הליכה של שתי דקות על גשר ישירות לכניסה. הבילוי במרחצאות עזר לנו מאוד לשחרר שרירי רגליים תפוסים מההליכות הרבות בעיר.

טיפ - בימים שני עד שישי, אחרי השעה 18:00 אפשר תמורת 24 יורו לקבל במקום תיק עם מגבת, חלוק, קפקפים ושמפו כך שצריך להביא רק בגד ים. זה דיל נוח וחסכוני שכולל כמובן גם לוקר אישי לכל החפצים האישיים.

יום 4 - סיור חינמי בעיר העתיקה, עוד קצת שוטטות ובר קוקטיילים מגניב

את הבוקר פתחנו בסיור חינמי (אותו אחד שהתבטל) במרכז העיר. רגע... חינמי? כן, אבל לא בדיוק. בסוף הסיור נהוג לתת טיפ למדריכה בהתאם להנאה מהסיור (מקובל לתת 10-15 יורו לאדם). בכל מקרה זה היה סיור מוצלח מאוד. הסיור החל מכנסיית סנט סטפן והסתיים ליד מוזיאון אלברטינה. מרחק של כמה דקות הליכה שכבר צעדנו בו כמה פעמים, נמשך הפעם כשעתיים עם הסברים מעניינים על ההיסטוריה וההווה של האזור. איריס המדריכה שילבה הומור וציניות משובחת בלי להכביד מדי בפרטים ובהחלט אני יכול להמליץ לכם לקחת את הסיור הזה. באתר שלה תוכלו למצוא את כל הפרטים על הסיורים שהיא מציעה וגם ליצור איתה קשר לבירורים נוספים (באנגלית).

לאחר הסיור בהמלצתה של איריס המדריכה, עברנו בקונדיטוריית demel. מדובר בגן עדן לחובבי עוגות כמוני, פנינה אמיתית ששומרת גם היום על רמת אותנטיות ואיכות גבוהים מאוד - המקום מוכר ועמוס, התורים בהתאם אבל שווה לחכות

לאחר הסיור, התפצלנו אני ואשתי. היא פנתה לפטרול היומי בחנויות מאריה הילפר, ואני לחלקים בעיר העתיקה שעדיין לא הגענו אליהם. בין השאר לכיכר היהודים אשר בה אנדרטה מעניינת לזכרם של יהודי וינה אשר נרצחו בשואה. בכלל, בוינה שני מוזיאונים אשר עוסקים ביהדות העיר, וגם איריס (זו מהסיור) מוציאה סיור בעקבות היהודים בעיר.

בערב, יצאנו לבר סופר טרנדי ומגניב שמתמחה בקוקטיילים ומעוצב בצורה ממש ממש מדליקה. הבר נקרא the birdyard וקירותיו מלאים בציורי קיר צבעוניים של עצי ג'ונגל וציפורים. בכניסה לבר מסעדה עם תפריט קטן אבל מאוד איכותי ומאוד מעניין, כך שניתן לאכול ואח"כ לזרום לבר.

בבר עצמו הזמנו שני קוקטיילים שהברמן הנחמד (שלדעתי הוא התאום של ג'וני דף) בנה עבורינו לפי ההעדפות שלנו. ישבנו שעה וחצי בבר, נהננו מהמוזיקה מהאווירה המגניבה וריכלנו בעברית על המקומיים.

טיפ - בוינה פזורים שלל ברים ומועדוני לילה. חלק ניכר מהברים מתמחה בקוקטיילים ובחלקם יש להזמין מקום. כדאי לדעת שההזמנה מתייחסת לבר או למסעדה גם אם הם נמצאים תחת אותה קורת גג. כך שאם תרצו לאכול צריך להזמין בנפרד גם למסעדה וגם לבר.

יום 5 ואחרון - ארמון שונברון, רובע 3 ופארק פראטר

מאחר וביום ראשון העיר די סגורה, את הבוקר פתחנו בסיור בארמון שונברון. הארמון שימש כבית הקיץ של משפחת הקיסרות האוסטרית והוא מוקף בשטחים עצומים של גנים נפלאים לשיטוט. במקום יש גם מוזיאון ילדים וגן חיות בתשלום נוסף. אנחנו הזמנו מראש את הסיור המורחב שכולל 40 חדרים. הסיור מתנהל עצמאית עם הדרכה קולית באנגלית שניתן להפעיל בכל חדר ולשמוע קצת פרטים מעניינים על הארמון. ההדרכה הקולית כלולה בתשלום וכדאי מאוד לקחת אותה אחרת הסיור ממוצה מהר. הארמון עצמו מפואר ברמות שאי אפשר לתאר. קירות מצופים בזהב, שנדלירים ענקיים, ציורי קיר מדהימים של משפחת האצולה ובכלל כל העסק נראה כמו תפאורה מסרט נסיכות של וולט דיסני. הסיור בארמון לוקח בערך שעה, ולאחריו מומלץ מאוד לבקר בגנים הנפלאים סביב הארמון (הכניסה חינם). כדאי מאוד מאוד להזמין כרטיסים און ליין מראש, ובכך לחסוך תור ארוך מאוד בקופות. הכניסה היא לפי השעה הנקובה בכרטיסים ולא דקה לפני (או אחרי).

טיפ - בוינה ארמון נוסף במרכז העיר (ארמון הופבורג), אלא אם אתם פריקים של ארמונות אפשר לוותר על אחד מהארמונות ואין טעם לבקר בשניהם.

אחרי הביקור בארמון, עלינו על המטרו לרובע 3 שנמצא מדרום מזרח למרכז העיר. המטרה המקורית היתה לבקר בבית הונדרטוואסר, בית צבעוני שנראה כאילו הונחת מהחלל באמצע וינה הקלאסית. הבית עצמו נחמד אבל השכונה סביבו התגלתה כפנינה אמיתית. המון חנויות ומסעדות קטנות ונחמדות ומסביב אווירה רגועה ונעימה ומאוד לא תיירותית. אפילו מצאנו מסעדה אסייתית מצויינת ולא יקרה, בה נהננו מארוחת צהריים טובה.

משם המשכנו לפארק פראטר שנמצא על הגדה המזרחית של התעלה. הפארק הוא קודם כל ריאה ירוקה עצומה בגודלה שמתאימה לרכיבת אופניים, ריצה או פיקניק בשמש - מקום מפלט מצויין מהמולת העיר. ממש ליד, ישנו הלונה פארק הידוע של וינה. מדובר בלונה פארק בסטייל של פעם שלא דומה לפארקים המודרנים אבל יש בו שפע מתקנים לכל הגילאים ולכל רמות האומץ. הכניסה לפארק לא עולה כסף והתשלום הוא עבור כל מתקן בנפרד (5 יורו למתקן). מומלץ מאוד לבקר בפארק גם אם אתם בלי ילדים אתכם.

את החלק הזה של היום סיימנו בבית קפה וינאי קלאסי מצויין וכמעט ללא תיירים. מדובר בבית הקפה Café Diglas am Fleischmarkt לא רחוק ממרכז העיר העתיקה. בבית הקפה הזה אכלתי את השטרודל המושלם! בצק כמעט בלתי מורגש, תפוחים לא מתוקים מדי ורוטב וניל מצויין. בית הקפה עצמו מעוצב עם נגיעות מודרניות אבל תוך דגש על העיצוב המקורי שלו - מומלץ מאוד!

טיפ - וינה מלאה בבתי קפה קלאסיים שהם אחד הסמלים של העיר. בבתי הקפה עוגות מצויינות מסוגים שונים וקפה טוב. אבל מה שמיוחד בבתי הקפה האלה הוא שהזמן בהם עוצר מלכת. אף אחד לא יאיץ בכם לסיים ולפנות את המקום. אל תוותרו על ישיבה יומית בבית קפה מהסוג הזה.

גם את הערב האחרון שלנו בוינה העברנו בבר, הפעם בבר מפורסם יחסית - das loft. הבר הרגיש לי קצת תיירותי מדי, אבל מאחר והוא ממוקם בקומה 18 של אחד המקומות בעיר הנוף הנשקף ממנו מרהיב ובהחלט סיכם את הטיול שלנו בצורה טובה. שימו לב, שבמקום יש בר ומסעדה. המסעדה היא זו שפונה לעיר העתיקה של וינה.

זהו, מה אני אגיד לכם... וינה מהממת! היא יפה כל כך והיא מלאה באנשים יפים ואדיבים. האוכל בה טעים ואפשר למצוא בה מקומות בילוי מכל הסוגים ולכל הגילאים. זו עיר שמתאימה למשפחות בדיוק כמו שהיא מתאימה לזוגות.

אין לי איך לסיים את הפוסט הזה חוץ מפשוט - סעו לוינה!

אם אהבתם את הפוסט הזה, אתם יותר ממוזמנים לשתף אותו וגם להרשם בראש העמוד הראשי לקבלת הפוסט הבא ישירות למייל. אתם גם מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם! מבטיח שיהיה כיף...

#וינה #חול